ניתוח משפטי השוואתי של סוגי הפגיעות התעסוקתיות

המחוקק הישראלי מכיר בשלושה סוגים עיקריים של פגיעות בעבודה:

1. תאונת עבודה - בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

2. מחלת מקצוע - בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי זוהי רשימה סגורה.

3. מיקרו-טראומה – ההכרה נוצרה ע"י הפסיקה במסגרתה הורחבה הרשימה של מחלות המקצוע שלא מופיעים ברשימה הסגורה וכוללת גם מחלות שנגרמו עקב פגיעות חוזרות ונשנות.

כל אחד מסוגי הפגיעה הנ"ל מחייב התייחסות משפטית שונה והליך הוכחה ייחודי. מאמר זה יסקור את המאפיינים הייחודיים של כל סוגי הפגיעה ואת דרכי הטיפול הנדרש מרגע קרות הפגיעה או גילוי המחלה.

1. תאונת עבודה כהגדרתה בחוק

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה אצל מעבידו או מטעמו"

מאפיינים עיקריים

אירוע פתאומי וחד-פעמי

קשר סיבתי ברור בין העבודה לפגיעה

תיחום ברור במקום האירוע ובזמן

דרכי טיפול

• דיווח מיידי למעסיק

• פנייה לקבלת טיפול רפואי

• הוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע מעבודה

• תיעוד האירוע

• במידה ויש עדים -עדיפות לציין שם וטלפון

במסגרת ההליך :

הגשת טופס בל/211 ובל 250 למוסד לביטוח לאומי תוך 90 יום אודות הפגיעה ואת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע מעבודה לצרף תיעוד רפואי מלא.

2. מחלת מקצוע

מחלת מקצוע מוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, כמחלה שנגרמה לעובד עקב עבודתו או תנאי עבודתו. לדוגמא: חשיפה לחומרים מסוכנים.

מאפיינים עיקריים

התפתחות הדרגתית לאורך זמן

קשר סיבתי מובהק לתנאי העבודה

סוג המחלה צריכה להופיע ברשימת המחלות המוכרות בתקנות הביטוח הלאומי

דרכי טיפול

• הגשת תביעה למוסד הביטוח הלאומי

• תיעוד והוכחה ע"י מסמכים רפואיים או כל מסמך מוסדי אחר

• תיעוד על אופן תנאי העבודה

• חוות דעת מומחה רפואי - מומלץ

• הוכחת החשיפה המזיקה / הקשר הסיבתי   

3. מיקרו-טראומה

מיקרו-טראומה מהווה מצב ביניים בין תאונת עבודה למחלת מקצוע, ומוכרת בפסיקה כסדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות.

מאפיינים עיקריים

פגיעות מצטברות לאורך זמן

אין אירוע בודד מכונן

קשר הדוק לאופי העבודה

התפתחות הדרגתית של הנזק

דרכי טיפול

• הוכחת הפגיעה

• תיעוד שגרת העבודה

• הדגמת הפעולות החוזרות

• חוות דעת מומחה רפואי

• תיעוד רפואי מתמשך

• הגשת תביעה במסלול המתאים

• הוכחת הקשר בין אופי העבודה לפגיעה

• ביסוס רצף הפגיעות

ההבדלים המהותיים בין סוגי הפגיעות

מבחינת נטל ההוכחה

תאונת עבודה: נטל הוכחה קל יחסית, נדרש שיהיה בזמן העבודה ועקב העבודה כולל בדרך לעבודה וממנה.

מחלת מקצוע: נטל הוכחה קשה יותר, נדרשת הוכחה מדעית בכדי להוכיח כי המחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה ועקב העבודה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים או לסביבה כחלק מהעבודה.

מיקרו-טראומה: נטל הוכחה בינוני, נדרש תיעוד מתמשך של אותם תנועות חוזרות ונשנות או עקב חשיפה לחומרים מסוכנים.

מבחינת לוחות זמנים

• תאונת עבודה: דיווח מידי, 90 יום להגשת תביעה

• מחלת מקצוע: גמישות בלוחות הזמנים, תלוי בזמן גילוי המחלה.

• מיקרו-טראומה: תלוי במועד התגבשות הנזק.

חשוב להבין שניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי בכל עת ועל כל סוגי הפגיעות- אין התיישנות! מה שכן, בתאונת עבודה לא יהיה ניתן לקבל פיצוי רטרואקטיבי אם חלפה שנה מיום הפגיעה והפיצוי יחשב רק מיום הגשת התביעה בפועל.

לגבי מחלת מקצוע ומיקרו-טראומה הדין החל הוא שונה, כל מקרה לגופו.

סיכום והמלצות

הבנת ההבדלים בין סוגי הפגיעות השונים חיונית לניהול נכון של אופי וסוג התביעה לצורך קבלת הכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.כל סוג פגיעה מחייב אסטרטגיה משפטית שונה והליך הוכחה ייחודי. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי לצורך מיצוי מיטבי של הזכויות.

זקוקים לסיוע? אנחנו כאן עבורכם!

צרו קשר עוד היום עם שרון מנחם - משרד עורכי דין.